באחד אחר הצהריים בסדנה
בתחילת שנות ה־70, ארנסטו אברהם ניהל מפעל לגימור מתכת תעשייתי במקסיקו סיטי: חלקי דיוק למכונות דפוס, עטים ומכונות.
זו הייתה טכנולוגיה של תעשייה כבדה. היא שימשה בייצור בתעשיית החלל, באמנויות הגרפיקה ובייצור תעשייתי מדויק. היא לא שימשה ליצירת אמנות.
באחד אחר הצהריים נכנסה אשתו, סימה. היא צפתה במכונות מסיימות צורות מתכת ושאלה האם אותו תהליך יכול לקבל כל צורה שהיא.
ארנסטו אמר כן.






